נר שמיני של חנוכה

יקר שלי,

היום נר שמיני של חנוכה, שבוע עבר מאז לכתך. בסוכות עוד היית סמל לבריאות, בנר ראשון של חנוכה, כבר לא היית. שום נס לא קרה.

ביתנו, חלקת האלוהים הקטנה שלנו, שקק השבוע חיים. המונים באו לחלוק עמנו את אובדננו- משפחתנו הנהדרת, חבריך האוהבים מפלסאון וממעגן מיכאל, חבריי מבית הספר, המון תלמידים ובוגרי בית הספר וים של צעירים, שעטפו את ילדינו בחיבוק גדול וארוך, מלא חום ואהבה. ועל כל ההפקה הזו, ניצחו ביד רמה חברינו מבית- משפחתנו המורחבת.

השארת חור ענק בליבנו ובחיינו, השארת חור ענק בלבבות רבים נוספים. את השאלות על מה יהיה, איך נסתדר בלעדיך, איך נתארגן מחדש, אני דוחקת לזמנים צלולים יותר ואומרת לכולם שיהיה בסדר. ויקר שלי, באמת יהיה בסדר, כולנו נהיה בסדר.

סיפקת לנו בימי חייך, אינסוף סיבות לצחוק ולהנות מהחיים, נמשיך לצחוק בכל הזדמנות על דעותיך ומטבעות הלשון שהיו כל כך מיוחדות לך ולא נאמלל את עצמנו ונבוסס בכעס ובשאלות ללא תשובה.

חולי והזדקנות, היו כל חייך מחוץ ללקסיקון שלך- דאגת שכך יישאר לתמיד.

אהוב שלי, שמור עלינו מלמעלה ואנחנו נעשה את תפקידנו נאמנה, כאן על פני האדמה.

 

Leave a Reply

*