יורם

יורם,

להיפרד ממך זה קשה !

כל הלילה לא עצמתי עין והמחשבות רצות כל הזמן, איך נפרדים ללא קלישאות?

והרי לומר הוא היה בחור טוב, זה הרי מגמד את מה שאתה. כל מה שאתה עושה,

בא מתוך אהבה ומתוך דאגה אמיתית.

כל אולם היצור כמרקחה ואתה רץ, דואג, טס, ממקום למקום כהרגלך ופתאום

אתה קולט שאצל מישהו משהו לא בסדר. אתה עוצר, מתעניין, שומע, מקשיב

ומנסה לעזור בהצעה, תמיכה והרבה אמפטיה. מה זה הרבה…. בלתי סופית.

ואת מה שסיפרו לך, אתה לא שוכח, ממשיך להתעניין ומוודא שהכל הסתדר,

תומך, אומר מילה טובה.

יורם,

אתה כל דבר עושה מהר. אפילו לא הספקנו להיפרד. אתה קצת לא מרגיש טוב,

לוקח יום או יומיים לנוח, לצאת ממשבר השיעול שתקף אותך. אתה אף פעם

לא חולה, כל הזמן בעבודה, מהבוקר עד הלילה וגם בסוף, כשהולך הביתה,

ממשיך לענות לטלפונים.

יום שישי- איפה יורם? במפעל, “רק קפצתי לסדר כמה דברים קטנים, שיהיה

מוכן למוצ”ש או ליום ראשון, שהיצור יתחיל בזמן”.

דאגת! תמיד דאגת שהדברים יהיו מסודרים, שהמכונות תהיינה מסודרות,

שישאירו נקי בסוף העבודה.

ואם דברים התחילו להתעופף למרכז האולם, ידעו כולם שהוציאו את יורם מהכלים.

“יורם, תשאיר,הם יסדרו”, אני אומר לו, אך הוא בשלו: סדר צריך להיות.

בבוקר יום ההולדת שלו, אני רואה אותו זוחל מתחת למכונה 800 טון

וכותב לו בבדיחות, יורם, הגיע הזמן שתעמוד על רגליך, אתה כבר בן שישים,

אתה לא צריך לזחול מתחת למכונות, אבל אתה ממשיך לרוץ בכדי שהמכונה

תיכנס לעבודה כמה שיותר מהר.

מלווה ומדריך את העובדים החדשים ובאם מישהו לא עובד כמו שצריך, אתה

ישר נעמד ומגן עליו, תנו לו עוד צ’אנס,הוא ילמד, הוא יהיה בסדר.

טוב לבך השפיע על כולנו. לא פעם,שמת מולנו מראה והצלחת לגרום לנו

לחשוב אחרת.

יורם, אתה יחיד ומיוחד,

תחסר לנו מאוד.

רוני אקהויז

 

Leave a Reply

*