היה איש

היה היה איש-בעל-אבא-אח-גיס-דוד וראו איננו עוד.

ושירת חייו בסערה נפסקה באמצע.

קודם זמנו הלך האיש היקר הזה.

ועוד מזמור אחד לחייו חסר לו, של נחת שמחת נכדים.

והנה אבד המזמור לעד, אבד לעד.

אבל אתם, הילדים, נועם ותומר,יערה,ניצן וינון,

המשיכו במצווה, בשמחת החיים, אהבה וליכוד המשפחה,

כפי שרצה תמיד יורם אביכם.

נשארתם עם אמא יעל, אמא יקרה מכל, גיסה אהובה,

תומכת ודואגת לכל, שמרו עליה כבבת עינכם.

יורם, המחלה האיומה מכל התנפלה עליך בכל כוחה ואתה,

בפיך שתי מילים בלבד כתמיד, הכל בסדר!

המשפחה הנפלאה שלך לא עזבה אותך לרגע,

נרתמה למלחמה בכל כוחה, יום ולילה, אך המחלה ניצחה אותך.

השארת את כולנו המומים, כואבים ולא מאמינים.

גופך כשל, אך רוחך ואומץ ליבך, יישארו עימנו לעד.

אחינו, גיסנו, הדוד- יורם, יהי שלום בחיילך, שלווה בארמונותיך.

נזכרך לעד, איתנו תהיה תמיד,

יהי זכרך ברוך.

מוישה ואיתן אחייך ואיתם כל בני המשפחה.

Leave a Reply

*