אבא

אבא,

אני חושבת על החודשיים האחרונים ולא מצליחה להוציא

מזיכרוני איך נראית, כל כך חלש, כל כך רזה, כל כך סובל

ולא מבין. בניגוד מוחלט למה שהיית כל חייך, חזק, רזה, אבל עם קוביות בבטן, בטוח ומבין כל צעד שלך ומשתדל גם להבין כל צעד שלנו. אבל אבא אל תדאג, לא זה הזיכרון שלנו ממך. אנחנו זוכרים את השטויות שהיית עושה, לפעמים אפילו כמו ילד. אנחנו זוכרים את ההליכה שלך ואותנו מאחור, רצים, מנסים להדביק את הקצב. אנחנו זוכרים את הצחוק הזה שלך, כשכל פעם שהייתי צוחקת, לא היית יכול שלא לצחוק גם. היית תמיד אומר לאמא, “תסתכלי על קיצה איך היא צוחקת מכל הלב”, בדיוק כמוך. לא סתם אמא הייתה אומרת שהיא מגדלת חמישה ילדים בבית.

אבא, כולם כל הזמן אומרים שהלכת בדיוק בדרך שלך-

קצר ומהר. לא נתת לנו אפילו זמן לעכל את המצב, לא נתת לנו זמן להבין מה עומד לקרות.

אמרתי לך בבית החולים, אבא תילחם, אבל נועם ויערה אמרו, ובליבי גם ידעתי, שמלחמה כזאת היא לא בשבילך,

שלשכב בבית חולים כל כך חסר אונים, כל כך לא בשליטה,

זה לא אתה. לכן, היום אנחנו נפרדים ממך, בידיעה שהלכת

בדרך שלך, בדיוק כמו שהיית רוצה.

אבא, השאלה למה? לא עוזבת אותנו, למה זה הגיע לך? למה זה הגיע לנו? למה כל כך מוקדם? לשאלות האלה אין באמת תשובה, כי זה לא באמת הגיע לך וזה לא באמת הגיע לנו. אבל אמא ענתה לי בביה”ח רק תשובה אחת: אבא הלך בידיעה שאתם מספיק חזקים להתמודד עם זה. אנחנו לא יודעים אם אנחנו מספיק חזקים, רק ימים יגידו.

אבא, בטח כבר פגשת את סבא וסבתא. לא ראית אותם הרבה זמן, אני בטוחה שהתרגשת בדיוק כמו שהתרגשת כשינון ואני חזרנו מהטיול.

אבא, תשמור על אמא ותשמור עלינו, אנחנו מבטיחים לך גם לשמור על אמא ואנחנו יכולים להבטיח לך שאמא תשמור עלינו.

בחיים שלך לא הכרת את המושג מנוחה, אבל עכשיו אתה יכול לנוח ולהסתכל על הברקים שכל כך אהבת.

אבא, אנחנו אוהבים אותך ומעריצים אותך, לפחות כמו שאתה אהבת והערצת אותנו.

אתה מלווה אותנו בליבנו ובדרכינו לכל החיים.

אנחנו שולחים לך נשיקה ענקית.

יערה, נועם, ינון וניצן

One Response

  1. 1
    maglanist 

    שלום,במקרה נתקלתי בטקסט הנ”ל,והוא תואם במדוייק את הסיפור האישי שלי (ומשפחתי) עם אבי ז”ל,שהיה אדם חזק ו”גבר אמיתי” ולצערנו נפל למשכב והלך לעולמו…

    שלא נדע עוד צער אמן.
    תודה

Leave a Reply

*