דוד יורם

דוד יורם,

תמיד כשהגעתי אליכם קיבלת אותי בחיוך או בחיבוק חם והמון אכפתיות ואהבה.

קשה לדבר עליך בלשון עבר, אבל כשראיתי אותך בביה”ח בשעותיך האחרונות, הבנתי איזה בור ענק יישאר לי בלב.

אני מסתכל מולי ורואה מה השארת אחריך – אשת חיל חזקה, אוהבת ומבינה,

ארבעה ילדים אוהבים ואהובים ושני אחים, גדול וקטן, שנזכרים בך בחיוך אוהב, ממש כמו שלך.

יש לי את הפן שלי להיכרות איתך, שמעכשיו הופך לזיכרון, אבל זיכרון נעים ומלא אהבה.

ראיתי שכל האהבה והדאגה והאיכפתיות שהיו לך לאורך השנים לכל האנשים סביבך, עדיין נשארה בבית.

אומרים שמי שנפטר בערב שבת זו מיתת צדיקים

אולי לא היית צדיק כדרך התורה, אבל דרך ארץ קדמה לתורה

נוח על משכבך בשלום ותמשיך להשרות את נוכחותך על כל האוהבים.

ליאור

 

 

אל התיק שארזת לבית החולים,

עוד לא העזתי לגשת.

נשאר מיותם על רצפת החדר,

כאילו עוד רגע יצא למסע חדש.

בתוכו חולצה שאהבת-

חולצה שגרמה לנו לצחוק הרבה,

רמז לפדיחות שלך בטיולנו למרמריס.

האפטרשייב שאהבת,

שני זוגות תחתונים

והרבה זכרונות.

 

 

 

Leave a Reply

*